עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
פליטת ישראבלוג...רק שהפעם בבלוג הרביעי משנת 2004! הוספתי הסיסמא את השם משפחה החדש....
חיפוש
נושאים
הריון  (12)
משפחה  (9)
עבודה  (8)
זוגיות  (6)
אחרי לידה  (3)
חברים  (3)
טיולים  (3)
ילדים  (3)
חולי  (2)
שגרה  (2)
שעמום  (2)
חיים  (1)
חששות  (1)
כלב  (1)
לידה  (1)
ארכיון
ספרים רבותיי ספרים
•  ספרים בשנת 2017
•  הזמיר- מטלטל וסוחף
•  איש ושמו אובה
•  LOOKING FOR ALSKA
•  האור בין האוקינוסים
•  סיפור אהבה בלתי נשכח
•  רכבת היתומים
•  אדם נכנס לחדר
•  הקבוע היחידי
•  ארוחה בחורף
מקומות להיות בהם בחו"ל
•  איטליה
•  ספרד
•  האיים הקנריים
•  יפן-שוב!
•  סרילנקה
•  גאורגיה
•  אירלנד
•  תאלינד-שוב
•  אמסטרדם
•  פראג
•  אפריקה- זנזיבר
•  אפריקה- טנזניה
•  המלדיבים
כי מתחשק לי
•  קורס קדרות
•  ללמוד איטלקית
•  טיולים כדרך חיים
אני עוד אעשה
•  תואר שני
•  קורס טיפול זוגי
•  קורס טיפול משפחתי
•  קורס ביבלתרפיה
•  מתנדבת בYELEM או דומויו
•  מדריכת סטודנטים
טעויות?
14/02/2020 14:48
Just one girl
אין לי פנאי או זמן או אנרגיות
שמש בן 11 חודשים 
אני מותשת 
החיים מלחיצים וסביבו לחוצה ודואגת שהוא לא ישן מספיק השינה שלו לא מסודרת או פשוט שינה של תינוק.. אבל מלחיץ אותי שהוא מגיע לאוכל כבר עייף בכלל החיים הם גם סביב האכלות שלו, אני הרבה פחות שואבת אבל זה גם כי אין זמן אני איתו כל הזמן והוא פעיל אז אין זמן לפעמים שואבת בערבים או בבקרים אבל ממש לא כמו פעם, אבל הוא אוכל המון מוצקים 4 ארוחות ביום בערך ויונק ויחסית בקושי לוקח בקבוק, וזה גם לא מאוד מאוד חשוב כבר לא כמו שהיה פעם. 
אין לי כח או פניות לכלום, אני גם בקושי נהנית עם שמש, הכל מרגיש לי סביב המנהלות, בהן אני מוצאת הנאה איתו באוכל בעיקר, ומכניסה שירים ודיבורים וריקודים ויוצאת איתו במידת האפשר, יש לנו 4/5 פעילויות בשבוע זה לא תמיד מסתדר וזה מתסכל אותי, כי קשה לי להישאר איתו בבית יותר מדי ובבית באופן כללי יותר מדי, הוא זז המון זוחל ועומד עם עזרה הוא תינוק מאוד פעיל צוחק נהנה ומדהים, אבל כל האנרגיות והכל סביבו 
וכמו שכתבתי זמני ההנאה הם מעטים לעומת כל החרדה סביבו. אני גם לא מוצאת זמן לכלום בשביל עצמי אני בקושי אוכלת, אוכל כשהוא אוכל או אחרי ואז מתבאסת שמבקום להנות איתו אני אוכלת כי אחרי זה הוא ישן או שםשוט יתלבש לי על הציצי... אבל גם ההנקה זה חלק מהביחד שלנו, רק שעכשיו יש עוד דברים ומרגיש לי שאני פחות נהנית מהם כי בזמן שהוא לא במנהלות אני מתעסקת בלהכין אוכל לעצמו או לי... 
הוא עדיין איתי ובקושי יש לי זמן לעצמי או כח. יש ימים שהוא קם ב7 יש ימים שגם ב8 ואז אנחנו יותר בלחץ על להתארגן כי חשוב לי לצאת לפעילויות וזה סיפור קצת מבחינתי להכנס כמה פעמים לרכב ולנהוג אז לא יוצאים יותר מפעם ביום בד"כ. כשהוא ישן בין אם בשעה במקרה הטוב במהלך היום או בערב ויש לי כמה שעות אף פעם לא ברור כמה ומתי הוא יקום פעם הבאה, אין לי כח לכלום, 
אני לא סומכת על אף אחד כמעט ובקושי עוזבת אותו בטח לא באופן קבוע. 
לא עשיתי ספורט נורמלי בטח חודשיים אם לא יותר, הספורט הוא כשיש יום יפה אני הולכת איתו להליכה לפארק, זה כבר המון.
אני תקופה בדאגות האלה סביבו אבל אתמול קצת שחררתי ולמרות שהיה צריך לישון יצאתי לפארק והסתובבנו וזה עשה לנו טוב הוא לא ישן המון אבל אני גם לא יודעת אם בבית היה ישן הרבה, הוא סביב שיניים אז שוב הכל שונה... 
אני עם רגשות אשם ודאגות 
מי היה צריך להיות אמא? למה נתנו לי לחשוב שלהיות אמא זה דבר כזה טוב זה לבטל את עצמי כמעט לגמרי אין לי כח או פניות או אנרגיות לכלום ואני בדאגות כלפיו ורגושת אשם. יש לי תינוק מאוד אהוב ורצוי שמח חייכן מיוחד מדהים אנרגטי מתפתח טוב פעיל שובה לב אבל לי ממש קשה.
הרבה פעמים אני הולכת לישון כשהוא הולך לישון או במקרה הטוב אראה תוכנית שזה כבר מצויין או אם אקרא זה יהיה אדיר, אין לי כח לכלום חוץ מזה, אני גם קמה בלילה והוא ישן איתי לא ברור מה קורה, אני בתשישות שאין כח לכלום, יש פעמים שעושה דברים שצריכים לעשות בבית 
אין ממש זמן לשום דבר שבאמת יעשה לי טוב, גם הדברים שאני יודעת שיעשו לי טוב שבעבר עשיתי איתו עכשיו כבר יותר קשים כמו לצאת לשמש החוצה לים לטבע הכל הרבה יותר קשה באמצע השבוע לבד, ובסופש יש ל בן זוג דפוק שהכל קשה איתו אכתוב על זה תכף 
אני רוצה לעשות את הדברים האלה לבד, בלעדיו אבל לא רוצה לתת אותו עדין כי כולם מעצבנים אותי באיך שהם איתו. 
ויש לי חרא חברים אז הם לא במשוואה בכלל לכלום ולהכיר חברים או חברות חדשות אמהות זה מורכב עם החיים האלה.

כנראה סוג של דכאון אחרי לידה וואו שוק....ולא נפרט פה על עוד דברים, ללכת לטיפול כיביכול מתבקש אבל זה אומר לעזוב אותו באופן קבוע...פרדוקס... אני יודעת שהרבה מהקושי זה קושי שבגלל שאני לא משחררת אבל גם הרבה מהמצב שלי כמו שאני עם בן הזוג זה בגלל הטיפול שהייתי בו.

מה שכן קצת יצאתי לאחרונה פעמיים עם בן הזוג פעם למסעדה בערב והיה זמן כיביכול לדבר למרות שלא דיברנו על כלום אמיתי, ואתמול להצגה מעולה שמאוד נהנינו ולפני שבועיים עם חברה שבגלל הלחץ לחזור לשמש לא ממש דיברנו על כלום. 

חוץ מזה כלום, גם לא היה לי זמן לעצמי בכלל חוץ מבערבים שכבר לא היה לי כח לכלום. 
מבזבזים המון מהזמן עם המשפחות שאור באזור שלהן וזה לצאת מהבית למקום יותר כיפי ונעים ואנחנו נהנים מלשנות אווירה ולאכול טוב לשם שינוי, אבל למרות שאנחנו שם שעות או גם כשהן באות אלינו זה לא זמן לעצמי.\
אין לי ממש זמן אפילו לנסות לדבר בטלפון עם ה3 חברים המעפנים שלי ואני יודעת שכל אחד והחיים שלו וכל אחד מה שעובר עליו אבל באסה שאלו לא קשרים שבאמת קיימים ותומכים ובשביל קשרים של פעם בכמה חודשים כרגע אני לא אשאיר את שמש בשביל להפגש איתם. 
מנסה להפגש עם בנות חדשות אבל זמנים תינוקות וההפשרות להתקרב היא לא אותו דבר, וגם הפאקים שבי בגלל האגואיסטיות של ההורים שלי שדפקה אותי אני כן רואה אנשים לפחות 3 פעמים בשבוע אבל הרבה יותר קשה באמת להכיר ככה. לפחןת אני לא לבד לגמרי פייזץ זה גם משהו

אני גם רוצה לשבת על האלבום של שמש זה מרגש אותי להסתכל על התמונות שלו לראות כמה הוא גדל ולהזכר בגעגוע למרות שאני יודעת שהיו קטעים ממש קשים כמו שעכשיו יש קטעים קשים...אבל אני כן שמחה להגיד שעם כל האתגרים והקושי גם בזמן אמת אני מצליחה לראות את הטוב ולהנות מהדברים הקטנים וגם מהתמונה הגדולה. 
חושבת כבר להכניס את שמש למסגרת אבל קשה לי מתלבטת כן רוצה עוד דברים עבור עצמי גם קטנים ויומיומיים שהרבה יותר קשה לעשות כבר עם שמש אבל קשה לי לשחרר קשה לי לסמוך

רוצה לכתוב על הבן זוג רע בעייתי 
אבל חלקנו את הזמן עכשיו בינינו ואני רוצה ללכת לאכול גם, 
בגדול בניגוד לעבר הוא כן עובד איזה 4 חודשים וסיים עכשיו ללמוןד היו לנו כמה חודשים שפעם בשבוע הוא לא היה בבית בכלל אבל ההורים שלו היו ממש טובים וניסו לעזור, למרות שזה גם לא ממש נעים לי כשיש אנשים בבית זה לא שאני יכולה לעשות מה שאני בוחרת עד הסוף..או בכלל.
ויש לו כמה אופציות להתקדמות בעבודה, יופי לו סוף סוף עושה משהו עם עצמו אבל כשיש תינוק שצריך גם אבא ואשתו שצריכה שותף ובקושי היה לי בחודשים האחרונים ובכלל עם שמש, וזה ממש קשה.
וגם בלי קשר לשמש לא טוב ליאיתו ולא טוב לי לגדל את שמש איתו אנחנו רבים ולא מתאים לי שהבן שלי יגדל באווירה כזו
אני מתחרטת שהמשכתי איתו 
גם מאשימה את ההורים שלי בין היתר בזה שאין לי מיומנויות מסויימות אז הגעתי ללהיות איתו ולא הקשבתי לעצמי מספיק. 
רציתי להפרד ממנו כשהיינו 10 חודשים הבנתי שהוא לא בשבילי, והנה אנחנו תכף 7 שנים עם ילד... 
ואני לא אתן לילד שלי להיות לבד בעולם אז כנראה שיהיה עוד אחד לפחות. בתקווה שאחת.

שאלה מתי אבוא לפה שוב ואכתוב... אין לי כח לכלום 

0 תגובות
2019 השנה בה הפכתי לאמא
31/12/2019 20:00
Just one girl
חשבתי שלא כתבתי הרבה זמן, םתחתי מחדש בלוג בישראבלוג כנראה לפני חודשיים או משהו כזה אבל מסתבר שסגרו את האתר..
אז אני פה 
פה לא כתבתי מיולי...5 חודשים... ואוי גם באתר השני כתבתי אולי פעמיים שלוש
הזמן נעלם באמהות ובחיים החדשים שלי
ואפילו לאחד הדברים שהם הכי אני לא מצאתי זמן.
והנה אני פה היום כן היה לי חשוב לבוא, ולשמחתי התאפשר לי כי משום מה שמש ישן כבר ממוקדם ועכשיו זה "רק" להחזיר אותו לישון כשמתוערר
ואני גם ערנית, לא חושבת על ללכת לישון כמו שקורה לי לא מעט ב21 בערב אחרי ששמש נרדם ב19-20 ועד שסיימתי להתארגן זו בערך השעה

ואני גם לא מרגישה צורך רגע לראות טלוויזיה אם יש לי כח לזה בכלל או לקרוא אם יש כח לזה
משהו שניה לנוח או שיש דברים שצריכה לעשות בבית וחייבת לעשות 
ואז הכתיבה ממש נדחקת אני גם רוצה לייחד לה את הזמן בסופ"ש אבל או שצריך לעשות דברים או שאנחנו ביחד או שיש דברים אחרים שרוצה לעשות 

אז ואווו 2019 שלי... 
היה לי בה עוד חודשיים ו11 ימים של הריון בהם חוץ מהשבועיים האחרונים עבדתי בעבודה מיוחדת ומורכבת מאוד שלא ממש מתאימה נפשית להריון... אבל שמחה שעבדתי בכללי וגם קצת שם, ואז חודשיים ועשרה ימים לשנה החדשה הגעתי לבית חולים ללדת ..או למעקב שגרתי של 40 שהסתיים בלידה

הבנתי למה אני לא מגיעה לכתוב בערבים,\אני כבר גמורה ולא רואה בעיינים.
אז ממש ממש בכללי הפכתי לאמא 
ולא סתם לאמא של שמש שהוא היצור הכי מדהים ומיוחד שקיים 
הגשמתי את אחד החלומות הכי גדולים שתמיחד ידעתי שאני רוצה להיות אמא

אבל במציאות כל זה די מערער וקשה מאוד כי שמש כזה מדהים אז איך יכול להיות שקשה לי לפעמים כ"כ שאין לי סבלנות 
שאני מרגישה ששיקרו לי וחבל שעשיתי את זה לעצמי
הוא תינוק מהמם ומדהים חייכן שמח מצחיק אוהב אבל הבכי שלו קשה ואני לא מדברת בכלל על ההתחלה כתבתי עליה מספיק
ואיפה אני עם כל זה אני אמא אבל לא זוכרת את עצמי כמעט 
אין לי זמן לעצמי אין לי כח לעצמי הכל איתו

הוא עוד איתי למרות שבחודש האחרון יש פעמים שאני רוצה כבר לשים אותו במסגרת, גם מצאתי בזמנו מקום שאני בסדר איתו 
אבל עם כל הקושי עוד קשה לי יותר לשים אותו כי אף אחד לא יהיה איתו כמוני והוא עוד כזה קטן, הוא בן 9.5 חודשים 
הוא עוד צריך אותי ואני אותו.

יש לנו עולם סביבו שאני מנסה להכניס את עצמי גם 
אנחנו בשחיית תינוקות והוא נהנה מזה בטיורף אני ממש שמחה שלקחתי אותו לזה גם אם בשלב מאוחר כיביכול כשהיה בן חצי שנה
אנחנו כל יום יוצאים מהבית מאז ספטמבר כמעט כל חמישי למקום מאוד מחבק ומכיל ובחלק מרביעי לעוד מפגשים כאלה 
ובשלישי לפעמים למשהו אחר אבל עוד משהו, ובימים שלא אז הולכת איתו לפעילויות בקניונין ובימים יפים לפארקים ואפילו לים 
בסופ|"שים אנחנו עם באגס בפארקים בעיקר 
הוא הביא כל כך הרבה אושר לחיים של הסבים שלו והסבתות בעיקר הם רואים אותו לפחות פעם בשבוע שזה מורכב לי
הסבתות מנסות לעזור לי לבשל לעזור בדבריםן בבית או לפנות אותי אליהם כשהן פה, אבל אני צריכה זמן לעצמי אבל אין כי יש דברים לעשות
אני מנסה והכרתי כמה בנות במפגשים ובפעילויות שאני בהן אבל הזמן מוכתב על ידי השמש וקשה לארגן דברים 

זה מאוד קשה, אני משתדלת לצאת כמה שיותר איתו אבל זה ממש לא דומה לחיים הרגילים שהיו לי. 
אני מנסה לפגוש ולהכיר בנות חדשות כי חברים זו דלת מסתובבת ורובם אכזבו כל אחד והחיים שלו

עשיתי פה פעם פוסט של הרשימה מתישהו כשיהיה לי פוקוס אכנס אליו
אבל וי ענק על להיות אמא עם כל כמה שזה מורכב לא הייתי יכולה לחיות את החיים שלי בלי להיות אמא נראה לי הייתי מתחרטת על זה יותר מאשר קשה לי עם כל המורכבות 
וגם כתבתי שם לשמוע פודקאסטים מעניינים בנושאים שונים אז את זה וי ענק בשנה הזו זה בעיקר מה שאני עושה שומעת בלי סוף מעניין לי ואני לומדת המון 

באגס, הדבר שהכי התערער בשנה הזו כמות הפעמים שרבנו ואפילו חשבתי על להפרד היא עצומה, ילד הורס זוגיות 
עמוס לנו לחוץ לנו אני מאוד קשה מאוד קשה לי. כן יש לנו זמן בתור משפחה בערך םעם בשבוע שאנחנו מטיילים ביחד או אוכלים ביחד ואנחנו מדברים שם אבל זה שונה, אני מאוד עייפה ואין לי כח והוא עבר תקופה מורכבת עם עבודה 
ועכשיו המצב טוב אבל קשה יותר הוא עובד חודשיים בעבודה שהיא בסדר מכניסה כסף אבל הוא רוצה להתקדם למקצוע שלו הוא לומד במקביל ובפועל אין לנו זמן כמעט בכלל ורוב הזמן אני עם שמש לבד הוא אולי חצי שעה איתו זה יוצר המון עומס וקושי 
גם הסבתוךת כשהן באות או אנחנו הולכים אליהן אני איתן ואין לי באמת זמן לעצמי.
כבר הרבה זמן לא פשוט הבאתי אותו לבאגס ועשיתי משהו לבד כי באגס מאוד עמוס 
השארנו את שמש עם הסבתות 4 פעמים פעמיים לסרט פעם ליום נישואין שלנו ופעם להופעה 
אני לא אוהבת להשאיר אותו גם כי אני די מכורה וגם כי אני לא סומכת על אף אחד כמעט... ובעיקר בגלל ההנקה עד לפני כמה שבועות שבועייים אולי כל יום שאבתי, עכשוי יותר קשה עם הזמנים והפעלתנות של שמש אבל מאוד הקפדתי 
ובימים או לעצמי כבר 3 חודשים לא עזבתי אותו בכלל...

שמש מדהים אבל אני צריכה לשחרר לא שיהיה לי זמן לעצמי רק כשאין לי כבר כח לכלום....
וגם שאני אשלוט קצת בזמן ולא הכל רק לפי שמש, אז בשביל זה אני צריכה להשאיר אותו עם מישהו כדי שיהיה לי זמן ולא רק בין השינה שלו שבה אני אוכלת...או כמו עכשיו שאין לי כח לכלום

אני גם משלבת ספורט יחד איתו על המכשיר אין לי כח בכלל כבר לעשות גם עם העומס של באגס אני לא עושה בסופשים יותר
אבל ביום יפה אני הולכת שעה לפחות פעם בשבוע... 

אז שמש עם כל הקושי והסתכול והעניינים שאגב גם חברים אין זמן או חשק ובטח לא להשאיר את שמש בשבילם שעושים טובה פעם ב3 חודשיםן 
מנסה קצת לשמר אבל לא קריטי מדי... 
מי שאני בעיקר נמצאת איתם זו אמא שלי באגס אחותי גם ברמה של דברים שאני רוצה לעשות וגם שצריכה לעשות

אז החיים כאמא מורכבים קשים אבל יש רגעים מדהימים שכמה שקשה כנראה שלא היייתי מוןתרת עליהם 
ולגבי הזוגיות באגס מחזיק אותה אם זה היה תלוי רק בי יכול להיות שהכל היה מתפרק כבר... פעם בחודש בערך אני רוצה לעזוב\
אבל גם לפעמים פעם בחודש או שבוע תלוי מתי יש לי מחשבות קיציוניות יותר... לא הלכתי לטיפול חשבתי ללכת לפני חודשיים כבר אבל עוד לא רוצה לעזוב את שמש על בסיס קבוע... אבל יש ימים ויש ימים 
זה שאני כן שומרת על שגרה בתוך כל הטירוף והבדידות הזו של לגדל תינוק עוזרת לי 
וזה שאני יוצאת לשמש ומזיזה את עצמי ושמועת פודקאסטים ומוזיקה ואוכלת אוכל טעים כשמתאפשר והולכת לים ויש את הספרים בכל זאת
וכן באגס בן אדם טוב ודואג לי ואכפתי עם כל כמה שאני קשה איתו
והמשפחות שמנסות ורוצות לעזור 

אז אחרי כל זה אני אכתוב קצת על שמש 
וואי כמה קרה מאז פעם אחרונה שכתבתי
אני התחלתי בזמנו להכין לו אלבום ואני רוצה להמשיך אבל שוב אין כח או זמן ..נגיד עכשיו רוב הסיוכיים שיש לי ערב זהו פנוי 
אבל אני בעצמי חושבת ללכת לישון
אבל כשאני מסתכלת בתמונות אני בהלם מכמה שהוא גדל והשתנה.
הוא בן 9.5 חודשים הוא מדהים 
הוא יפיפה יש לו המון שיער בצבע מדהים של חום בלונד עם גוונים ועיינים כחולות הוא אני בקטן בכללי 
הוא תינוק מדהים הוא חייכן וצוחק ומברבר ומאוד אוהב לאכול הוא בעיקר אוכל ויונק כמה פעמים ופעם ביום לוקח פורמולה, הוא מנשק בא עם הפה ושם על הלחי שלי הוא תופס את הסנטר הוא נהנה שאני שרה לו ומדברת אליו כל דבר אני אומרת לו ומסבירה לו הוא חברותי הוא מחייך לאנשים הוא זוחל על 4 מהימים האחרונים ונעמד כבר כמה שבועות עם עזרה הוא מץפתח נהדר 
כל כך יבש לכתוב את זה, אני חיה איתו ואותו כל יום וזה דבר משגע השנה הכי מטורפת שהייתה לי 
זכיתי לאהוב משהו שאין עוד דבר כזה
אבל יחד עם זה יש המון אחריות ודאגה ופחדים וקושי ששום דבר לא דומה לו

זו הייתה השנה שבה הכי איבדתי את עצמי רוב מה שהכרתי לגבי עצמי התפהך וזה גם מה שכל כך קשה
אבל גם נולדתי בתור יישות שהיא אמא של שמש, ומה שמדהים שכל שנה ביום הולדת שלי אני אחגוג עוד שנה שלי בתור אמא פלוס 6 ימים 3 שעות ו2 דקות... נתתי לו את השם הכי נכון בעולם, 

ולגבי מה איתי ומי אני אז אני אמא השנה זה לגמרי מה שאפיין אותי\ גם לפני הלידה הכל היה אני הולכת להיות אמא 
ואני מניחה שזה ימשיך להיות הדבר הכי גדול ומהותי במי שאני בטח בשנים הקרובות
אבל יחד עם זה והכל 2020 מה אני מאחלת
קודם כל הכי חשוב שמש בריאות , בריאות לכולנו 
אין מה לעשות הכל המוחלט הוא סביב שמש  שאני אצליח לראות את הטוב עם כל הקןשי ולהמשיך לזכור לראות את הטוב והמדהים שיש בכל יום\
שונאת שאומרים לי תהני מכל רגע, כי לא לא כל רגע טוב אבל בגדול זכיתי ואני יודעת את זה אז להנות מההווה 
באגס לשמחתי הוא בדרך חדשה וטובה 
ואני אני רוצה להמשיך להנות מהדברים הקטנים והטובים בחיים עם כל שהדברים מסובכים עכשיו אולי בהמשך השנה, הרי עד שנה הבאה הוא יהיה בן שנה ו9.5 חודשים אולי עד אז אני אוכל יותר לשחרר ולחזור יותר לדברים שלי
לשלב עם כל האתגרים האלה גם את הדברים שעושים לי טוב מוזיקה, ללכת להופעות מופעים וכו' כמובן במינון אחר אבל עדיין לעשות
וסרטים הדברים שעבוברם שווה לי לעזוב את שמש זה מה שמכריע אבל עדיין יש  דברים שעושים לי טוב אז לעשות אותם 
ללכת לים לטייל בגבולות המורכבות של החיים עם תינוק.. אבל כן לנסות ולשלב את זה בחיים וכן יחסית עשיתי את זה גם השנה עם המורכבות שבזה
לקרוא לשמוע פודקאסטים פודקאסטיםן יכולה ועושה המון להנות מזה שיש לי את הזמן והאפשרות לזה עכשיו ולהמשיך עם זה לקרוא הצטמצם אבל עדיין להמשיך
ספורט לשלב ואולי גם להשאיר את שמש בהמשך וללכת למשהו בשביל עצמי
אני מניחה שמתישהו השנה אחזור לעבוד....שאמצע משהו נכון וטוב אבל שיאפשר לי גם לשלב את האמהות שנכונה לי ואולי גם יאפשר לי זמן לעצמי שאוכל לנוח שזה חשוב בפני עצמו, כי בת'כלס אולי הקושי הכי גדול בחיים החדשים שאין לי זמן לנוח ולהחליט על מתי אני עוןשה דברים אז אולי אם תהיה לי עבודה שץץן לי איזשהו פנאי קבוע זה יעזור לי, אבל אולי ויותר טוב תהיה לי עבודה מאוד משמעותית שלא ארצה את הפנאי מעבר לזמן שאעשה בסופ"ש .נראה בדקתי קצת רק כדי לראות מה קורה אבל לא ראיתי עוד משהו זה גם עוד לא...
אבל די ברור לי שלפחות יהיה לי עוד ילד/ה אם לא עוד שניים אז ברור לי שאני רוצה וצריכה לעבוד אבל זה לא משהו עכשיו ל5 שנים... 
אולי לשנה שנתיים... אז 
אבל מה שהחיים החדשים מראים לי כשאני סופרת את חיי בעצם באמצעות שמש הוא שכל יום משנה וכל יום הוא יום בחיים וכל חודשי וכל שנה אז זה מאוד חשוב לעשות שיהיה טוב וביוןם יום עם שמש לפחות אני משתדלת ועושה דברים שיעשו לו טוב לי טוב ולנו טוב 

2020 
הדברים שבגדול אני רוצה
בריאות
המשך זוגיות עם באגס ולעבוד עליה ולשפר אותה ושנה יותר טובה מהשנה הזו
החיים עם שמש וכל מה שנעשה מהם והביחד והמשפחה
התחביבים שלי כמה שמצליחה לשלב אבל לא לשכוח אותם
עבודה חדשה כרגע מוותרת לגמרי על התנדבות שהיה דבר מאוד מהותי בהגדרת העצמי שלי, ותמיד חשבתי כגם אם אהיה שנה עם הילד עדין אתנדב לפחות חצי מהזמן... אז לא, אני אחזור להתנדב והעבודה שלי יש בה מוטיבים כאלה אבל כרגע הפוקוס הוא

שמש 
באגס
משפחתיות
טיולים, העשרה,מוסיקה, קריאה 
עבודה
עוד דברים? נראה....
0 תגובות
לא רגועה
10/07/2019 21:34
Just one girl
שמש ישן בימים האחרןניפ פרקי זמן יפים
50 דקןת פה שעה ורבע שם, אפילו כמעט 3 שעות ויותר
כן שאבתי פעם אחת בכל יום ויצאה כמות יפה
ובלילןת ישן סביב שעתיים שלוש ואז מתעורר לינוק וחוזר לישון ואז לילה עם 2,3 הנקות

ובמקום לשאוב בכל שינה שכזו, ובמקופ לנוח, או לעשות דברים בבית או לעשות ספורט 
אני בפייסבוק קוראת על עוד התעללות ועוד ועוד 
אני לא חוזרת לעבודה, אשאר לפחות שנה, אבל גם אז אני בדילמות ומנסה להבין האם זה טוב לתינוק ועד מתי כדאי לדחות את זה....
ממש דואגת ומפחדת
לפעמים אני חושבת שאביא שני ילדים יש המןן דאגה ואחריות

כבר כמה ימים רוצה לקרוא ןלא פנויה לזה
0 תגובות
קניית זמן
08/07/2019 11:57
Just one girl
באחד הפודקאסטים הנהדרים שמעתי על מה שכבר ידעתי קודם אבל עוד יותר התחדד לי, לקנות זמן, דברים שלא טובים בהם לא אוהבים לקנות את הזמן בזה שלשלם למישהו אחר, 
אני עושה את זה עם ניקיון בשמחה.

ועכשיו שמש ישן, וקראתי קצת על חזרה מחופשת לידה, 
הם דווקא נדיבים איתי, אפשר עד אמצע אוקטובר, קצת יותר מ7 חודשים,למרות שהם בתכלס חוסכיפ לעצמם את החגים, ופתאום קלטתי זה עוד 3 חודשים, לא, נשארת עם שמש,שמש נשאר איתי
למזלי לא חייבת את הכסף, והעבודה עצמה לא מתאימה לחיים עכשיו צריכה משהו אחר, והרבה יותר נעים לי להיות עם שמש ולא לבזבז שעתיים לפחות בכלום, וגם עפ כל ההתעללויות האלה, אני בכלל חושבת להישאר איתו,נקודה. אז בכלל השנה הראשונה היא הבסיס, ורק לאחרונה התחלנו לצאת ולעשות דברים ופעילויות וסתם יש את החיים והכל איתו ולפי מנ שהוא צריך
העבודה תחכה

רוצה לכתוב על עוד כמנ דברים בהזדמנות

יום למחרת,
שמש ישן, היינו בבוקר טוב של פעילויות נהדרןת
אמא שךי באה היום, טוב לי שהיא באה זה נחמד ותומך והיא גם מאןשרת מזה, 
ואחרי יום טוב גם בהאכלות,ושאיבה, אחרי פקשוש רל בהרדמה האחרונה, שאלמד לפעם הבאה, כי זה לא החה קריטי
כן יכולה לוןתר לעצמי על הכביסה, ואתמול עשיתי ספורט ועוד זמן עם אחותי, 
חוץ מהמצב עם באגס אז די נחמד, ואפילו חברה התקשרה, וראיתי סדרה מעולה בימים האחרונים  והייתה גפ שבת מעולה, 
אבל במקופ לנוח,לקרוא ולישון, אני טרודה וכואבת ודןאגת בגלל כל הטירוף הזה עפ המסגרות לגיל הרך, שמש כמעט בן 4 חודשים ,17 שבןעות , אנחנו ביחד  ומפחיד לחשוב אפילו על לתת אותו למישהו אחר

כתבתי פה פוסט על סדר העדפות של אנשיפ,שלדבר הכי חשןב לא חוסכיפ ואז צריכים לחזור לעבןד 9 שעות בלי הילדיפ

מפחיד לגדל פה ילדיפ
3 תגובות
חוסר שליטה על הזמן
19/06/2019 19:47
Just one girl
הקטע הכי קשה לי בכל העניין הזה של תינוק שאני מניקה,ועוד לא עוזבת
זה חוסר השליטה על הזמן,על מתי אני יוצאת ולאו דווקא מתי שמתאעם לי, או עושה דברים, וכמה זמן יש לי עבורם
0 תגובות
סוף "חופשת הלידה" הרשמית
17/06/2019 23:11
Just one girl
יצרתי קשר עם המנהלת במקום שעבדתי בו,ןרוב הזמן או בדיעבד כל הזמן שהמנהלת הייתה הייתי בהריון, לפניה הייתה אחרת לתקופה קצרה מאןד,והיא זו שגרמה לי להעדיף את המקום הזה על פני השני, והנוכחית,מצד אחד יש בה כמה דברים שאני מעריכה,מצד שני משהו יוצא לי אחרת מולה, לא מצליחה להעביר את המצב מולה ומרגישה שהיא שופטת. הכי חשוב לי מול מי ועם מי אני עובדת, והאווירה גם ככה לא הייתה משהו הרבה מהזמן,וגם חלקים בעבודה שלא אהבתי,היה הרבה ח
לחץ לפעמים או סתם שעמום,והרבה שאלתי את עצמי,זה מה שאני עושה עם הזמן שלי...
אבל גם הייתה מסגרת כלשהי,סדר יום משמעות כלשהי,להיות עם אנשחם, והם גם ליוו אותי בכל זאת עם כל התהליך סביב ההריון, והם היו החברים בכל זאת,שכן היו, אומנם לא נשארו,שזה פוגע די...אבל כן ראו אותי בהמון מצבים, אז אני כן בכוונה לבקר שם , אבל ןעןד לא דיברתי עם המנהלת על עד מתי אפשר להעריך את החופשת לידה, אבל כנראה לא אחזור,היתרון היחיד הוא הגמישות בשעות,שזה גם לא מדהים...בכל מקרה כלום שם לא שווה בזמן הנראה לעין לא להיות עם שמש 7_9 שעות ביום. 
אבל לבקר כנראה אבקר. למרות שבטוחה שהתגובות יהיו די צבועות.

אני צריכה משהו יותר רגוע נפשית, אבל אני עדיין רוצה משהו שארגיש משמעותית,ושיקדם לקראת תואר שני,אבל יש זמן,וגם לא בטוחה מתי תואר שני,כי לימודים זה אומר ללמוד גם מעבר והרבה,ודי מאוד נהניתי מהאפשרות בסופש לעשות מה שמתאים,אז עוד יותר כשיש ילדים,כנראה מה שהכי הפריע לי זה התחושה של הכיתת תיכון שם,וזה שהייתי בהריון במקביל לא תרם,את הסגנון של העבודה די חיבבתי,אבל מאוד חשוב עם מי עןבדים, יכול להיות שבשנים הקרובות אעבוד בתקופות קצובות,ןבטח בחלקיות משרה, גם אם לא אעשה תואר שני בקרוב,וגם אם כן, חשוב לי לעבןד,גם אם זה לפרקי זמן ולנסות,יש תחומים די מצומצמים שאני יכולה כרגע,והמהות של התחום שלי כן מדברת אליי,אבל אולי בסגנון שונה,בהתחלה הייתה התלהבןת אבל היא די התערערה גם בגלל ההריון,אולי כן הייתי נשאאת שנתיים כדי לכתוב בקוח שעבדתי רצוף,וגם אולי כל האנרגיה שלי הייתה אחרת אם זכ היה בתקופה אחרת,אבל כן היו חלקים טובים, ולפרקים וזו הסיבה שאני במקצוע השליחןת עפ האנשים. רק שמתישהו איבדתי את הפוקוס.
כנראה שאפשר להאריך עם הזמן שעבדתי ל6.5 חודשים,גם ככה אמרו לי במקום שהתייעצתי בו,למרות שלא ברור לי החישוב,אולי אבדוק עם המנהלת שלי את זה, כי מתישהו חשבתי שאוכל 9 חןדשים ואז אפשר אולי...אבל כנראה שעדיין לא, לעבוד יש המון זמן, לא יקרה כלום אם אתן שנה לעצמי ולשמש, זה יותר חשוב.
המהות שלי היא להיות בשביל אחרים,בגלל זה הלכתי למקצוע,אז מה שלא אתן לתינוק שלי?
זה לא פשוט בכלל, גם בגלל זה לא ברור לי איך ולמה אפשר לתפקד ,ל4 ישנה טוב,הזמן עף כי הוא כולו סביב שמש,כשהוא ישן ויש זמן,לא ברור כמה זמן יש...אבל חשוב לי להיות פה ועם שמש. למה אני אמא שלו.

בתפקיד שלי פעם בחצי שנה מכינים תוכנית שבודקת איפה נמצאים ומה רוצים,טני  מאוד אוהבת את זה,ומעבירה לעצמי באופן כזה או אחר כבר שניפ,אבל היא ממקדת,ויש שם עיסוק משמעותי, אז זה זה, זה מה שנותן לי משמעות כרגע,והוא מדורג הכי גבוה,כשהעבודה דורגה הרבה פחות גבוה באותה קטגוריה.
בטבלה הזו יש גם פקטור של פנאי,חברים,משפחה,בריאות,זוגיות,השכלה
פנאי באופן מפתיע יחסית לחיים דווקא בסדר גם משתלב עם השכלה ועניין עבורי, בריאות ירד,אבל בסדר.
משפחה עלה מאוד
חברים, מתנדנד,יצרתי כמה קשרים עפ חברים שהתרחקנו
זוגיות,די נמוך..

כרגע יש את שמש שהוא מרכז החיים
ופודקאסטים מעניינים,והחלפתי ספר,הספיק נושא של הריון ובית חולים
וספורט שכשאפשר,ופארקים כשאפשר
והמשפחה שאנחנו אפילו מארגנים ארוחה די גדולה השבוע...

וכרגע אלו החיים וזה נהדר
שמעתי פודקאסט ממש טוב על הזוגיות המצב אחרי לידה....נשים במצב אחר לגמרי מגברים



0 תגובות
זמן עם תינוק
09/06/2019 23:08
Just one girl
שמש בן 3 חןדשים כמעט,לא יאמן איך הזמן עף,אני איתו 24/7 עוד לא עזבתי אותו בכלל, מה שאני עושה,זה איתו.
והיום מישהי שאלה אותי אם אני מאריכה את חופשת הלידה,ובמקום לענות פשוט כן,הוספתי משהו שלא הובן נכון,ואף הוספתי שמי שלא מאריכה היא מסכנה,נשמע אולי לא טוב,אבל וואלה כן,מסכנים היא והילד...בגיל כזה קטן שהוא לא יהיה עם אמא שלו,ובגיל שמתחיל להיות יותר קל קצת אז לחזור לעבוד,ומי שחוזרת לעבוד אחרי 3 חודשים בדרך כלל לא חוזרת לכמה שעות בשבוע אלא למשרה מלאה,כי היא חייבת את הכסף,אז כן מסכנים,למרןת ששמעתי על בנות שגם מרוויחות מינימום ,לא יודעת כצה הבעל מרוויח,אבל שהאריכו ואפילו להרבה זמן .
ושוב זו תפיסה מוזרה של אנשים שכן מוציאים כסף על מותרות אבל חא חוסכים בשביל מה שחשוב, מביאיפ ילדים בשביל מה,שמשיהו אחר יהינ איתפ כל היום, לי יש את האפשרות להאריך ואפילו יותר,אבל כמו שקרעתי את עצמי במועדפת לפני עשור כמעט,בשביל שיהיה לי כסף ללימודים בראש שקט יחסית,ואחרים הוציאו את הכסף הזה על טיול גדןל,ואנשים יוצאים טסים קונים ואז כשנולד הילד לא יכולים להיות איתו.
אם הייתי צריכה הייתי משנה את ההתנהלןת שהייתה לי ואפילו דוחה בקצת את הבאת הילד,וככה חוסכת,כדי כן להיות ולגדל את הילד שלי,וגם נושא שאנשים מביאים ילדים כשלא יכולים לתמוך בהם ואז עובדים יותר,ובמקופ להיות איתם מושפעים מחברת השפע ומפצים בדברים חומריים, שרק מכניס אותם לפלונטר...

כן פוסט שיפוטי,מותר לי, 

החלטתי כנראה סופית לנתק קשר עם חברה ההיא שהייתה טובה,די מי צריך את זה,היא לא חברה, יש לה זמן למיליןן דברים אבל להתעניין בי אירי הלידה לא,אז די כבר שנים זה על אש קטנה,ורק מעצבן. ופוגע בעיקר.

יש לי המון לכתוב על באגס,אבל אין כח,אבל בגדול לא כיף לי
ונמאס לי מזה

0 תגובות
הוא ישן
06/06/2019 20:33
Just one girl
שמש ישן די הרבה לאחרונה, יכול לישון לפרקי זמן ארוכים
ביום לשעה_שעתיים וחצי עד כה, ובלילה, ששאלה מה נחשב לילה 
יכול להתחיל ב20:00_23:00 והוא ישן בין 2_6 שעות רצוף 
יוצא שהוא קם פעם אחת בלילה בין חצות ל6 בבוקר

אז זה וואוו פתאום המון, הקושי הוא שאין לדעת מתי ולכמה זמן.. 

עם השאיבות כרגע ברגע זה ספציפית זה מגביל כי אני רוצה או ישר אחאי הנקה או אם עברה שעה מאז ההנקה שאיבה, אבל התעסקתי בדברים אחרים ועבר הרבה זמן אז אולי יקום בקרוב,אז לא שןאבת עכשיו...
מבלבל ,אבל שאבתי 4 פעמים היום...מתסכל שאולי יכולה יותר..אבל...
בעניין הזה חוסר הידיעה מפריע, אבל גם במצבים פשןטים יותר זה סתם מציק, שלא ברןר כמה זמן יש לי בכל פעם...

אבל עם זה,אני ישנה הרבה יותר טוב יחסית בלילה,אם כי מרגישה שצריכה יותר,נגיד עכשיו אני במחשבות שאולי הוא יתעורר אז לא מנסה
אני כן מצליחה להתאמן וזה עושה לי מאוד טוב, כמה פעמים בשבוע,היו כמה ימים ברצף אפילו.

ושמש עצמו,זה פלא שהוא קיים קוראת ארץ עיר ילדה.
והוא מינימי שזה מדהים!

התעורר


0 תגובות
מה דחוף מה חשוב
27/05/2019 21:58
Just one girl
בכלל ריבוע כלי נהדר לסדר את החיים כשעמוסים
אתמול בלילה אין ספק שהיה דחוף להפריד כביסה
והיום התקדמתי בחלקים לכבס אותה,דבר שבשגרה שנדחה ולא קרה.
בעזרתה של אמא שלי היא קופלה חלקית.
היה חשוב ודחןף להחליף מצעים 
וחשןב להתקלח בסוף היום הזה

הרגשה טובה מזה, גם בפודקאסט של אמא אמא אמרו על לצרף הנאות קטנות בתקופןת קשות, זה עובד
היה חשוב ואפילו דחוף היום כיף שהיה בשבת,היינו שמש בייבי אמא שלי ואני בירקון, היה יום בלי שאיבות אבל היה חשוב וטוב מאוד

ואחרי שגם אתמול שאבתי מעט בגלל עייפות, אז היה לי דחוף וחשוב לצאת להליכה בפארק ואפילו לקרוא שם, היו דברים קטניפ,אבל חוץ מהפ היה נהדר,ואפילו הספקתי לשאוב יותר מבימים אחרים.

מחר אולי אצא כי עדיין יהיה מזג אוויר טוב, אבל קרוב יותר
ואשאב גם בבוקר ויותר, מחר לא מתאים לי לראןת אנשים, אלא להתמקד בשאיבןת בעיקר. אבל כן עושה לי מאוד טוב לצאת 
תקופה טובה להיות בזמן הורות.

מה שאין לי זמן כי כנראה שזה לא דחןף מספיק ולא חשוב זה לדבר באמת עפ חברים התלאביבי היה פה בשישי עם אשתו, היה כיף ,משנה אווירה, אבל לא עד הסוף דיברנו
ואין זמן להתקשר ובאמת לדבר, כי עסוקה עם שמש והזמן לא ברור

על באגס לא כתבתי כבר חודשיים וחצי כי אין זמן...לא קורה כלום,שזה בעצם הכל....

אבל היה טוב לבוא לכתוב
0 תגובות
תחביב של אמהות לישון
19/05/2019 23:33
Just one girl
הוא התחיל לישון יותר ברצף גם בלילה וביום ישן שעה שעתיים פעם פעמיים אולי לפעמים שלוש

קצת ישנה איתו הולכת לישון בערב איתו וישנים 5 שעותבערך
שזה המון עכשיו,ולפעמים ביום 
אבל נראה שזה לא מספיק רוצה רק להמשיך לישון 

תחביב חדש לישון לגמרי 
והתחלתי בעיכוב של 3 וחצי שבועות לחזור לספורט כמו שצריך
עושה אימון על מכשיר כושר בבית בזמן שישן מעולה למזג אוויר מוזר או כשחם קר חשוך מוקדם צהריים. 

אתמול עוד פעם היינו בים 
צריכים ללכת באמצע שבוע
כשאחזור לעבוד לגמרי צריכה זמן שיהיה לי ללכת באמצע השבוע 
באגס אולי יתחיל קורס כדי למצוא עבודה בתחום
בינתים לומד לזה וזה כבר יותר טוב 

העברנו את הערב בלראות סרט סתמי
חבל יכולתי לדבר עם חברים כששמש ישן או לשאוב יותר
היה יום הפוך די
ושום סיבה באמת ללכת לישון עכשיו 

מחר אקח ספרים חדשים
אבסורד שהספר שלקחתי פעם אחרונה דיבר על דיכאון בהריון 
לי היה דכדוך רציני לפעמים אבל לא דיכאון קליני 
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 20 21 הבא »