אני עייפה וזו תחושה טובה, אשן טוב.
יומיים ורבע של חופש, יוצאת באור מהעבודה.
היינו בסרט עכשיו עם זוג חברים שמצפים לילד השני
לפי המחשבון אני סביב הביוץ, אבל לא ננסה החודש, קודם אלך לעוד בדיקת דם ואז אולי, הבחורה הזו חזרה לעבודה די מהר אחרי החופשה, וגם לאותו מקום, מבחינתי די ברור שלא אעבוד אותו הדבר בכלל כשיהיו לי ילדים, עכשיו קשה לי עם העבודה אז עוד ככה עם ילדים, הם גם עובדים במשרדים בלי חלון נורמלי ומסתדרים עם זה, אני כן יש לי רבע מהזמן בעבודה שאני במקום עם אור לאוויר, מה שהיה אבסורד במפגש הקצר הזה שלאחריו ראינו סרט, שחוץ מזה וקצת שאלנו אותם על הבת שלהם ואיך היא עם להיות אחות בקרוב, אז כלום...שום התעניינות מעבר, כאילו כל החיים זה עבודה, כן בטח שאני רוצה לעבוד בגלל מגוון סיבות, אבל יש עוד חיים בנוסף, שרובם נדחקים,
אולי הסופש יהיה רגוע יותר, אם אמא שלי לא תציע לטייל,
ואז אבשל ואשמע תוכניות רדיו, אקרא ספר פילוסופיה שקניתי ממש מזמן, ומחר רואה חבר, חשבתי גם לקנות בגדים, בספק, אולי גם אעשה הליכה, נראה משפחה, חנוכה, להנות מזה שיש יומיים חופש בשבוע
בדיוק חשבתי על מה עם חול לפני הריון וכו' ובהמשך ילדים שמי יודע איך באמת הכל ישתנה...לא יודעת אולי, אין לי ממש רצון למשהו מסוים, או חשבתי חופשה סופשבוע ארוך בארץ, גם מאותן סיבות, אולי..גם ככה מטיילת/ים כמעט כל שבוע, אולי אני פשוט רוצה עוד חופש
טוב שחמישי. השבוע אחזור לעשות ספורט בשני לפני העבודה, ואם לא אז אחרי..אי אפשר ככה...
;){kind=link}