אבל השיחה איתה גרמה לי לחשוב אולי אומנם פחות אבל אולי אני כזו בעצמי לפעמים בדיבור ובהצפה וזה מעייף ואז אולי פחות יוזמים איתי, למר
רות שאני גם מתעניינת. אבל עדיין, בעיקר בגלל שהקשרים הם פעם ב, זה מרגיש שאו שמוזר או שמדברים המון...
דיברתי גם עם החברה שבהריון שלא ראיתי המון זמן, ונפגשות במעט שכן אז עם בני הזוג, ואני זו שמתקשרת, אבל כל פעם שאני בקשר איתה אני מתמלאת אהבה כלפיה.
אומנם כן רגשות של למה איתי היא לא נפגשת לבד ולא יוזמת כלום אבל עדיין כן שומרת על קשר כלשהו...ואולי אציע יותר באמת ואולי באמצע שבוע ואז יותר מתאים לה לבד...
היא שאלה איך אנחנו אחרי שדיברנו קצת על ההריון שלה ושהם מצפים לבת ;) ואני עניתי בסדר...והרגשתי שכמעט באתי להגיד כלום...והיא הבינה לפי הטון שהתכוונתי לזה...ודיברנו על זה...
יצאתי אתמול במקום להיות בבית, אולי באמת אצא יותר..אפשר גם לישון פחות, ובטח פחות מסכים.
למרות שגם זה צריכה את הלבד השקט ההתנתקות