שנה לא הייתי בחתונה והנה יום אחרי יום...
הלכתי לישון ב1 קמתי ב6 הסיפור הידוע...אבל נהניתי אתמול, היה לי יותר שמח עם החבורה מהעבודה, אז נשארתי, היום זה אופי אחר. מרגש וקרוב אבל עדיין שונה..
אבל בטקס חופה ממש קינאתי בהם הם הכירו מאוד צעירים תחילת ב20 ואחרי שנים לא מעטות ביחד מתחתנים, אני לא מכירה אותם אישית, לא יודעת...אבל מהצד ומהברכות אחד לשני והביחד שלהם, התרגשתי וקנאתי, איזה מרגש שאהבה הראשונה היא האחרונה, וחשבתי על ההוא...וגם השירים חלקם היו השירים שהייתי שמה בחתונה שלנו...למרות שגם היו שירים שהם השירים של באגס ושלי, ושמחתי לשמוע אותם, אבל עדיין יש קנאה וכאב...למרות שבשנה וחצי הבנתי שזה לא מתאים ועם כל השנה הגועשת אחרי...ולמרות שבטוח הזוגיות שונה....עדיין קינאתי.
גם יש את ההוא שקרה קצת במקביל יצאנו בערך חודש או משהו כזה...ועדיין הייתי מאוהבת ואז האקס התקשר ולא לגמרי ברור לי מה היה, יש לי זיכרונות סותרים, אבל הם כנראה מחזקים את זה שמה שהיה שם לא היה מספיק...
וגם כל החיים אחרי ואפילו המקצוע לא יודעת איך זה היה עם הבחור ההוא...אבל לפעמים כשאני מסתכלת בפייסבוק, יש דברים שאוהבת יש דברים שמבינה למה לא היה יכול להיות....
ואולי זה גם בגלל הספקות וההבדלים וזה שהחיים עם באגס הם המציאות ולא האולי...שקשה לי. כי כן היו זמנים שאני זוכרת את ההתאהבות בבאגס ואת החלומות, אבל אני גם זוכרת את הספקות והאם השוני לא בעייתי, ושאלות על חיבור ומשיכה. וגם היום 5 שנים וחודשיים הזוגיות הזו, שחוויתי בה דברים מדהימים '
שממש לא ידוע אם היו קורים עם אחרים, ורגעי '
שמחה אהבה, ביחד, בנליות ,שעמום, ריבים, תמיכה וריחוק...אולי זה ההבדל כי איתו אני יודעת מה זה .לחיות באמת, והשאר היו פנטזיה, ובעיזשהו אופן החתונה היום של אחד האנשים האהובים עליי, שהם הכירו בסוף ב20 שלהם ואותם אני מכירה מקרוב, אז שם אני יודעת שלא הכל מושלם, ושעם כל האהבה זה לא הכי קל להתחייב לחיים ביחד, גם כי אתה מוותר על כל האחרים....וכל השאלות האם בבחירה נכונה...ומה זה נכון...
אז כן יש מחשבות וקנאה, אבל זו לא המציאות, המציאות זו החיים שחיים, ומה שעושים בהם, וכמו שכתבתי לבאגס ב5 שנים.