אבל זהו רוצה לחזור...
אפילו לשבת בעייפות ולקרוא או לראות תוכניות
כי מה שאני עושה אחרי העבודה זה לא הרבה, השבוע ביליתי בערב, גם עשיתי הליכות פעם גם בים עם בייבי ואמא שלי, אני מנסה לקרוא נגיד עכשיו שחזרתי מוקדם חושבת לקרוא ספר מוטיבציה, עושה דברים בבית ושומעת הרצאות כשעושה את זה, באגס ואני משחקים כדורסל פעם בשבוע אז זה לא המון אבל עדיין רוצה הביתה, גם לפעמים רואים את ההורים של באגס בערב או את אבא שלי, אבל אותו די לא ראיתי הרבה זמן...מעצבן אותי להגיע עד אליו כל פעם ושהוא לא מגיע אליי, והכי מתחשק לי ללכת לים/פארק בזמן הפנוי. אבל אולי כן אתקשר אליו עכשיו ואולי גם אראה עוד קרובת משפחה, ואולי שבוע הבא איזה יום אחרי העבודה אפגש עם אחרת.
לגבי חברים די כלום...זה די מדכא אותי מרגיש לי שיש לי אולי 3-5 חברים וממש בקושי בקשר...נעלבת מאחת והשאר פשוט נפגשים מעט גם אם מנסים.,.וזה מדכא ככה גם נראה הקשר.
באגס מתראיין עכשיו טלפונית וממש נשמע טוב
יש לו ניסיון לא רע מכל מיני תקופות, העניין שבשנים האחרונות לא כי למד ובשנתיים האחרונות דברים קצת בהולנד...הוא בהכשרה של מתכנת אבל בלי ניסיון אז כנראה יתחיל ממשהו אחר, אבל חשוב שיתחיל, זה מוזר אני עובדת כבר כמעט 5חודשים והוא מחפש בזמן הזה ולא מתקדם...זה חשוב לתפקוד וערך עצמי לעבוד ולהרגיש יעיל, גם אם בסוף היום כמו שכתבתי אין כח להרבה....
אתמול התחיל הקורס ההוא שהתלבטתי לגביו לא נרשמתי, נראה לי בסופו של דבר אני צריכה חופש, שיהיה לי מספיק זמן פנוי גם לכלום ולים ולפארק
מחר מבלים הרבה זמן לא הייתי בזה, וזה עוד ככה הרבה זמן אז בכלל טוב.
ניסיתי לבדוק עם חברה אם פנויה
אולי מחר בכל מקרה אלך לאנשהו ביום.
עכשיו בעיקר נפלה עליי עייפות
בכל זאת קראתי בספר מוטיבציה חלומות צריך לצעוק משהו כמו 3 שעות אפילו! שמחה על זה מעורר השראה
על לכתוב רשימות ולפרט גם לימים את הדברים, רשימות אני עושה המון אבל ממש לפרט לא לגמרי, כן ברמת ספורט פעמיים שלוש בשבוע או לקרוא ספרים וללכת לאירועים...אבל לא נגיד לקרוא חצי שעה כל יום...וגם בקשרים לא מפרטת ואז זה נזנח...
כמו שלא מתראה חודשים אפילו ובקושי מדברים...
וגם עם באגס אפילו מאוד כי הכי קל כי באותו בית...
אבל השבוע כן דיברתי עם 3 חברות ויזמתי כמה פעמים וגם אם לא יכולות עדיין טוב שהתעניינתי ראיתי שזה עשה טוב.
ובאגס...לפעמים אין לי כח כן נפגשים עם המשפחות וכן עושים דברים בעיקר כשאני יוזמת אבל ברמת השיחה או בכללי איך שהוא מתנהל לעומת איך שאני זה מפריע יש הרבה שוני..אני קוראת ומתעניינת ולומדת הוא רואה סרטונים של משחק....השיתוף הוא שונה...העומק שונה...לפעמים מתגעגעת לטיפוס אחר...גם מבחינת ההתעניינות והשיחה...
הקורס הזה שלא הלכתי אליו...מתי נראה לי שיהיה לי זמן לזה?...עכשיו לא נרשמתי כי זה 15 חודשים של התחייבות שבועית אז בזמנו הייתי מדוכאת מהעבודה, ועכשיו לא כי אביב ואני רוצה להיות בחוץ כמו אתמול, ובערב נופלת עליי עייפות ואיך יהיה עם הריון ואולי לידה וכו'...אבל מה? כשיהיו ילדים יהיה לי את הכח? את הזמן? כנראה שלא מספיק מספיק רוצה את זה...למרות שזה יכל להיות טוב עוד תעסוקה עוד אנשים עוד עניין.
אולי חבל...ובדיוק לא מזמן רציתי ובדקתי אם יש את זה בקרוב...וגיליתי בפוקוס ממש כמה ימים לפני...
לא יודעת משהו בכח שלי וברצון ירידת אנרגיה בכמעט 3 שנים מאז התואר...אחרי שהתאמצתי ועשיתי כדי להגיע למטרה ההיא ירדו האנרגיות, עובדת טוב לי, וזהו שאר הזמן התעסקות בדברים אחרים, שהם גם חלקיים
אני אתן לעצמי ציונים רגע..
עבודה טוב מאוד
זוגיות כמעט טוב
משפחה טוב
קריאת פנאי טוב
קריאת העשרה לא מספיק
העשרה כללית טוב מאוד
חברים לא מספיק
אחזקת בית טוב
תחביבים שהם בעצם הקריאה העשרה ספורט ובישול וטיולים וכדורסל טוב
ספורט כמעט טוב
פנאי סרטים הצגות קומדי מופעים כמעט טוב
פנאי חוץ ים פארקים טיולים טוב מאוד
זה היה מעניין לעבור על הפרמטרים ולתת לעצמי ציונים כמו בתעודה...
לא משהו...שום דבר לא מצויין..ודברים חשובים לא טוב מאוד אפילו או אפילו פחות..
אני אפרט איך אפשר שיהיו יותר טובים..אבל שוב ערב ואין לי כח...
דווקא כן ניסיתי להפגש עם משפחה וחברים הערב כי אם אני עושה משהו אז לזה דווקא יש לי כח...
לא ברור לי איך גיסתי עם 3 ילדים קטנים עושה את מה שהיא עושה עובדת לומדת מקדמת דברים מקצועיים...לא מספיק יודעת איך היא בשאר הדברים בחיים שלה אבל עדיין..אבל איך עם 3 ילדים יש זמן וכח לעשות...
אני לא רוצה עוד ללכת לישון כי מחר רוצה להישאר ערה כל הלילה
בגלל זה רציתי להפגש הערב אבל לא הסתדר..
אולי אדבר עם חברה בחו"ל זה משהו איך אני לא טיפוס של לילה...
בגלל זה מוזר לי איך את רוב שעות האנרגיה שלי אני אומנם כן בדברים טובים אבל הזמן שנשאר לדברים אחרים הוא ברובו הזמן הפחות אפקטיבי שלי
כנראה הזמן עכשיו יהיה תוכניות..