בגלל זה טוב לי ללכת לעבוד גם אם לכמה שעות, לפגוש אנשים לדעת מה אני עושה.
חזרתי ב13:00 וכלום...חשבתי אולי אני אבשל, לא...
ההורים שלו הזמינו לארוחת ערב זרמתי, אחרי שבשישי היינו לבד ויצאנו לאכול, חשבתי אולי אני אעשה הליכה בערך עכשיו אבל אני רעבה, ולא מצליחה לארגן את הארוחות כמו שצריך כדי שתהיה אנרגיה לספורט, אולי בשלישי.
אז מה שחשבתי לעשות היה לבשל לא קרה
לעשות ספורט לא קרה
לקרוא גם לא קרה
לסיים את התכנון לא קרה
לדבר/לראות חברים קרה
כמו שכתבתי אני די מתוסכלת מזה שחברים שלי לא ממש בקשר איתי למרות שהם יודעים על ההריון...
ניסיתי להפגש עם חברה היא בחול
חשבתי להתקשר לקשקש עם חברה אחרת
אבל לפני זה התקשרתי לחבר, לספר לו שיש לנו בן, הוא הציע שיבוא והיה חמוד והציע להביא משהו, שעה לפני ושעתיים אחרי אני לא עושה כלום חוץ מלראות תוכנית בנטפליקס
אבל. היה נחמד שהוא בא היה פה שעה וחצי ככה, הזוגיות שלו מורכבת ועכשיו היא תהייה קצת יותר רגילה.
היה נחמד לראות אותו אני אוהבת אותו, אבל מאז ומתמיד משהו בקשר הזה מוזר, מדברים משתפים אבל תמיד הרגשה מוזרה..שלא ממש לא יודעת
אין לי כח או ממש חשק למשהו, גם רציתי לראות סרט בבית, נראה אולי בערב.
סתם לא בפוקוס לא אוהבת את המצבים שאין לי כח לעשות דברים למרות. שאני יודעת שיעשו לי טוב...
כשנחזור מאיטליה אני אקנה עציצים חדשים, ישבנו במרפסת מקודם והיה מאוד כיף היא גם נקייה עכשיו, לנסות שימשיך להיות נעים לשבת בה
;){kind=link}