יום ראשון אחרי סופש טוב

היה סוף שבוע ממש טוב הכל מהכל 

ואיך שחוזרים הפוך, עומס משברים, חוזרת הביתה

חושבת יש לי 5-6 שעות לערב, אבל אין כח לכלום.

העבודה כן משמעותית ונותנת עיסוק ותוכן אבל גם לחץ וקושי 

ובאמת זה שחוזרת ואין כח לכלום, כרגע לכלום אולי אפילו אלך לישון, טוב גם לא ישנתי  מספיק...אתגעגע לזה כנראה... 

מחר אנסה לעבוד פחות או לפחות לחזור מוקדם יותר 

אני עוד רוצה לשבת מול המחשב לרשום את הרשימות 30 או איך שלא קראתי לזה... 

אבל הסופש היה נהדר גם לישון עמוק עד 8-9 הרגשה אחרת לקום לא מוקדם וברגוע עם זה, 

גם נפגשתי עם חברה והיה מאוד טוב ומחבר 

נחתי, שקעתי בספר טוב ונימנמתי. היינו בערב עם המשפחה שלו והיה נחמד ואוכל טוב, זמן עם אמא שלי , בישלתי וכיף שיש אוכל טוב לשבוע, עשיתי הליכה! הרגשה טובה לפחות אתמול הזזתי את עצמי, באופן די ספונטני יצאנו לשירה בציבור וזה היה טוב לצאת לשנות אווירה, יזמתי עם חברה ללכת לסרט שבוע הבא.

והיום אחרי כל זה וכמובן ההריון, עייפה עכשיו, באגס יצא 

שמחה שהוא סוף סוף יצא הוא בקושי עם חיי פנאי והרבה במחשב.

אני לבד עם בייב ובייבי אז נעים לי. חשבתי להתקשר לחבר/אחותי 

אבל אין כח, 

טוב שיש סופש השקט הזה .בלהיות בלי העומס שיש בשבוע.

אני בהתנתקות מהפייסבוק, רוצה לחיות את החיים שלי ולא לבזבז זמן ולראות מה אחרים עושים, ולהשאב לזה, גם מפחיתה את הזמן מסכים. בעיקר בסופש כמו אתמול כל כך הרבה יותר דברים טובים מאשר מסכים. וגם באמצע השבוע, אולי לראות את המשפחה, לעשות ספורט באופן קבוע.  לקרוא ליצור קשרים עם חברים, למרות שכן מתוסכלת מהם. הייתי רוצה להיות בחוג ספרות ההוא שחשבתי להרשם, אבל הריון אז לא נסגרתי על עצמי.עושה לי טוב לצאת ולהיות בסביבת אנשים.