החודש הראשון הנקה ושינה

ואפילו היו ימים שלא הייתי צריכה .להשלים שינה ביום.

אז זה הלילה, ביום, כמו שאני אספר על הלידה שלו, אז ככה גם הוא נולד עם כמה דברים, ובשבוע הראשון דווקא ביומהולדת שלי קיבלתי תזכורת למה אמרו לי בבית חולים, שהייתי גמורה מדי כדי לקלוט, היינו גם בטיפת חלב וגם אצל רופא מזעזע, וגם הייתה לו צהבת שבבית חולים הייתה בנורמה, כנראה עלתה לא ברור לכמה, כי בבדיקה הנוספת ששלחו אותנו דחוף היא הייתה יותר, אבל כשבאנו לרופאת ילדים כשהוא היה בן 3 שבועות היא אמרה שיש הרבה מאוד סיבות שאין לא, כולן רלוונטיות אליי גם ואליו, ובינתים זה בסדר רק מעקב, 

אבל ב4' וחצי שבועות שהוא קיים היינו הרבה בטיפת חלב, סביב המשקל ,בכלל הגענו הודות לגיסתי שאמרה שנלך כי הוא ירד מתחת לעדה אחוז,אני מרוב הצפה של דברים לא בטוחה אם זוכרת נכון משקלים ומתי עלה אבל אז הוא ירד,שלחה אותנו להתיר לשון קשורה, ונרופא האידיוט אמר שלא צריך ולחכות עם הצהבת עד 3 שבועות!

באותו שבוע של שבוע וחצי ראשון לחייו עשיתי סביב השעון, הנקתי, כמה שהוא דורש גם 6 פעמים מתי שהוא דורש, והערתי להנקה כל שעתיים ובין לבין שאבתי ואחרי הנקה השלמתי לו, מאוד אינטנסיבי, 

באותו שבוע עוד באו אליי אמא ודודות של באגס,   הוא עלה יפה אולי 150 אז הורדתי הילוך כן כל שעתיים אבל השאר לא, הוא ירד 80 ואז הלחיצו אותנו, היה אמור לחזור למשקל יעד והצהבת,  נתתי בראש כל הסופש עלה 90 ואז המשכתי ככה עלה עוד יפה ממש ועבר את המשקל לידה! מדהים הדברים הקטנים והגדולים שגורמים לשמחה ממש, זה ממש וכמו שהוא עושה קקי אנחנו קוראים לזה מפולת.

ובשבוע הזה לא היה לי זמן לכל התהליך כי הוא ינק ממני המון והמשיך לעלןת יפה, אז אפשר לתת לו לפי דרישה בלי להעיר, אראה מה ואיך זה, בינתים אחרי שני לילות קשים אז ישנה ביום.

היה מאוד מאוד אינטנסיבי, ברמה של לחלק את פעולות היום למקטעים בין לבין להכין אוכל סנדביץ כן, מקטע שני לאכול, מקטע שלישי לשטוף בקבוקים מקטע רביעי לישון מקטע חמישי ארוחת ערב מקטע שישי מקלחת...כאלה...ברמה של לבחור כל פעם אם הפעם לצחצח שיניים או לעשות פיפי בבוקר, או אםא זה ם וא כך כל יום עם משהו אחר לשים קרם פנים או לגזור ציפורניים כזה, לחלק את ההתלבשות לחלקים, ו

רוב הפעמים הפעולות יקטעו כי הוא רוצה משהו בדרך כלל לינוק.

אז קשה מתיש אינטנסיבי אבל שווה את זה הוא עלה יפה.

לגבי התחלות זה הרוב עליי אבל כן באגס עוזר קצת ומי שמגיע גם,

ויש המון כביסה כי הוא עושה פיפי כשמחליפים לו לפעמים , פעם ראשונה ש"חנך" אותי לאמהות התלהבתי אחרי זה הפך שגרה.

הברית כן היו קצת מחשבות לגבי אם או לא, אבל החלטנו שכן גם כדי שלא יהיה שונה וגם כי חברה שלי בחול סיפרה לי שחברים של הבנים שלה שלא נימולים יש להם זיהומים וזה לא פשוט לעשות פיפי, וגם אחרי שראיתי את הבולבול הלא נימול, היה לי יותר פשוט להחליט,עושים, לבאגס היה חשוב רק רפואי בלי רב, לא היה לי קריטי אבא שלי המצחיק הוא עם כיפה ...שיהיה לנו זה לא היה חשוב בכלל, זה מעשה שישפיע עליו לכל החיים, חשוב שרופא מומחה יעשה את הניתוח הזה, אבל העניין הזה יקר ברמות, בזבוז ומעצבן להוציא כל כך הרבה כסף על זה ,לשמחתי סבתא שלי לחצה עליי לבחור משהו משמעותי ויקר, כל דבר שהצעתי היא אמרה שאבחר משהו משמעותי יותר הכוונה יותר יקר, אז ביקשתי את זה, 

היה לי ברור עוד לפני אירוע זה ממש לא בשבילי, ועוד יותר אחרי הלידה, טוב שלא עשיתי לא הייתי בשום מצב לזה, אבל כן היו ההורים שלנו, גם מיותר אבל בסדר...לא יודעת למה ההורים שלו היו בחדר, אבא שלי היה ברור, אני אמרתי שלום וברחתי, עבר בסדר כן כאבים אחרי לפי הבכי, אבל מאחורינו, לא לקחתי את זה קשה.

מעצבן שאמא שלי אמרה לפני שעה ו40 שתבוא עוד שעה, יכולתי לישון איתו, הוא אומנם יונק רוב הזמן הזה אבל עדיין יכולתי לישון

אני עוד רוצה לכתוב על סיפור הלידה, ועל המציאות עכשיו בשני פוסטים אה וגם על באגס