אזהרה אף אחד לא מכין אותך

לא ברור איך עובדים כשיש ילדים קטנים.

הייתי ממש איתו בחמישי כשהיה ממש חלושס וכשהיה פעיל גם ממש. 

כבר שוחק. ההורים של באגס באו לעזור ועזרו מאוד בחמישי.

אמא שלי באה היןם. והוא ישן שעתיים אחרי. 

אבל זה פיפס בכל הטרפת. ובתוך העומס והדאגה. והבלבול של מה קורה...

הרבה פעמים אני חושבת שאפ הייתי יודעת מה זה לא הייתי עושה את זה. לא עם באגס בטח. אני שונאת הרבה דברים בו ובחיים שלנו. מחשבות שהיה אחרת וטוב עם אחר. בהכל. 7.5 שנים נשואים 4 הורים שנה וחצי...והמון חסר. תמיד היה והפך להיות גרןע יותר ויותר.

וגם בכללי כל הקושי בלהיות אמא. למה זה טוב. שמש נפלא אבל איך לא הורסיפ את זה. ונחמד שהוא חמוד וכיף לשחק שעה. אבל זו השתעבדות. אני אחראית עליו. וזה טוטאלי מדי ושוחק. ואין לי כח פניות לדברים אחרים כמעט. 

וגם דברים ואנשים אחרים הם גועל. חברה הייתה באזור והיא גרה בצפון לא טרחה להגיד, אני ניצלתי חצי שעה פנויה להתקשר, גם שיחות סתמיות. פעם בחןדש חודשיים ורק אני מתקשרת. איזה קשר זה...

וחברה אחרת מתחתנת מחר. מסתבר שכן עשתה/עשו לה מסיבת רווקות. לא הזמינו אותי. 

לא שהייתי מגיעה כנראה לאיזה  מהמפגשים כנראה, אבל עדיין להציע....

ואני תקועה עם באגס לרוב הדברים וזה פשוט לא....

טוב קצת אופטימיות הזנחתי ממש את הכתיבה של ה5 דברים טובים

היינו בארוחת ערב טעימה ומגניבה אתמול אצל אחןתי. הרבה פעמים הסתכלות לעתיד גורמת לי כן לרצות 3 ילדים.

החברה הראשןנה השיחה חידדה לי עוד יותר כמה חשוב 2 ילדים לפחות. גם כשאין אף אחד יש אחים. (כמו שתמיד אמרתי וצדקתי. חברויות השתנו עם אחים שלי תמיד יש קשר כלשהו)

שמעתי הרצאת זום טובה שנת המתנות חידדה את הספר. בקטע הזה אני סבבה עם הקורונה. המון הרצאות. שגם ככה לא ברור אם היה לי עם מי ללכת.

ברוח ההרצאה קניתי לעצמי הרצאה נוספת של אשכול נבו!!!

היו לי שעתיים! לקרוא היום  שמחה שקראתי ולא מסכים. ספר של אשכול נבו.

יצאנו לנסיעה. כל מקופ היה עמוס מדי...אבל שמש אוויר. הייתה שיחה נחמדה. וראיתי את הים גם אם רק הצצה. ברור לי שהשם של הבא יהיה קשור.

החלטתי עם כל הקושי וכל הבלאגן שקשור בלגדל את שמש ובזוגיות עם באגס. שנתחיל לנסות. כמעט חודש אחרי שיכולנו להתחיל בעצם...זה מסקרן....כי העיכוב אולי אן בהכרח גורם לזה שיהיה את הילד/ה שתהייה... (בינתים לא ברור לי מה עם הגוף שלי...אין מחזור וירדתי בחודש וחצי יותר מקילו...ואפילו נבהלתי מכמה שאני שוקלת...איזה 15 שנה או 20 לא שקלתי כל כך מעט...זה כולה 5 קילו פחות מהמשקל בו הייתי בהריון הקודם..אבל עדיין) בכל מקרה ננסה...אני הרי רוצה שניים במינימום אז במקופ לחכות ולהתחיל עכשיו חיים ואז שוב לעצור .להתחיל עכשיו כשאני כבר בתוך החיים שיש לי עכשיו ואולי אוכל להתחיל חיים חדשים מוקדם יותר בכמה זמן שזה יהיה...ואם כבר קשה אז עכשיו לא לשכוח ואז,לחזור...

ונראה מה יהיה בכלל...וכמה זמן....ואיך....

בינתים באגס ישן. ויש לי מיליון דברים שבעייתים לי בו...אבל שני ילדים זה המינימום אז נראה איך ומה נשפר תוך כדי.. 

אז הנה ממש החלטה לשנה החדשה...גפ עפ הקורונה הזו לא ברור מה קורה עם הגנים ומתי בכלל אז גם ככה אני לא ממש יכולה להתפנות לעצמי אז לפחות נראה מה קורה עם עוד הריון....

זוכרת את הפעם הקודמת התהיות הניחושים...הפעם עוד יותר מוזר...

נראה מתי נתחיל...