קראתי על זה עכשיו והתבלבלתי, ויותר מזה נכנסתי לציפייה הזו. רק שעכשיו אני יודעת למה אני מצפה...
וזו תחושה ממש מוזרה. כמיהה לזה . למרות הכל....
ותחושה של מה את נכנסת עכשיו לזמן הזה של הציפייה ואיך יהיה ומה יהיה .
ופעם שעברה עבדתי במקום מאוד תומך ומחבק. ונקלטתי 5 חודשים אחרי שהתחלתי. למרות שניסיתי אחרי חודש. וכן מה שחשוב זה הילדים
אבל לא עד הסוף יודעת איך המקום הזה לעבוד בהריון....
אבל נראה. מקסימום . אני כבר יודעת שאני כנראה ארצה שוב להיות באמת עם התינוק/ת שלי...
מוזר המחשבות הציפיה...עוד הפעם...
שמש מדבר המון זה מדהים. אבל ימים ארוכים ופעוט שיודע מה הוא לא רוצה.
הגוף הנשי הנפש הנשית זה משהו מיוחד...
הידיעה שאני שוב דנה את עצמי לכל זה..מבחירה...
לפחות זה שיש קורונה מקל עליי קצת ...גם ככה אין כלום
אפילו הרצאות כבר לא מוצאת חדשות. וגם ככה הערבים לא ברורים
ואין אפשרות לצאת מהבית באמת...
שומעת שני שירים שממש גורמים לי לרצות הריון אמן על הילדים
והיום הראשון...מדהים מצמרר .ממש מתחבר לי לשמש