אין לי חשק לצאת מהמיטה. ולקרוא במיטה יפריע
אני בחופש השבוע. אתמול יצאתי עם התלאביבי לטיול ששנים לא עשינו/ עשיתי. היה נהדר
ומחרתיים נוסעים לדרום. תיכננתי כמה דברים. לא הייתי 8 חודשים. כיף להחליף אווירה.
אנחנו מנסים דווקא יותר הפעם.
אין לי פניות או כח כמעט לכלום חוץ מלפודקאסטים.
שומרת נחמד על קשרים קצת.
יש דברים שצריכה לעשות ודווקא הריכוז של הזמן הזה שיש זמן גם לכלום וגפ לעשייה היה יכול להיות טוב. אבל כנראה פשוט תשישות ומוצפות שיש לי בתקופה הזו.
כבר 4 חודשים חושבת לשנות משהו בבית. מצד שני אין כח להשקיע או להזיז בשביל זה.
גם לחפש דירה אחרת אין ממש כח. ועם כמה שלגור בשכירות זה אולי יותר פשוט ומשתלם. בפועל לא מזיזה כלום. וגם בזה יש הרבה דברים שלא מתאימים לחיים כרגע. אני כועסת על אמא שלי שהתערבה לי בחיים ואמרה לי על המקום הזה ןנדחפה לכל דבר שעשיתי לגבי הדירה הזו. ובעיקר על הלחץ הפסיכולוגי שהיא עשתה לי לגבי ילדים
כן היא חצי מהחיים שלה אמא אבל היא ויתרה על הרבה בחיים שלה בשביל זה וזה עצוב. וכן בגיל 64 או אפילו 50 3 ילדים זה נשמע טוב, בטח אם זה לעוד 40 שנה. מה זה 2-15 שנים עם קושי שמטובל ברגעים מדהימים גפ עפ הילרים וגם פה ושפ בלעדיהם ו"אני". אבל עדיין כשקשה אז קשה מאוד.
אבל טוב נראה מה ומתי השני/ה
טוב שאני לפחות עובדת
ואולי סוף סוף אצליח לכתוב את הרשימה...הרבה דברים אולי קצת לא מתקיימים אבל נראה מה כן מצליחה איכשהו