רק כמה ימים...

אבל שיהיה...לשמחתי זה לא מאוד משפיע. רק מבאס. ותהיות מה עכשיו...יהיו לי 3 חודשים בערך ללידה. 

גם ככה ההריון קשה. ואני עם שמש הרבה מאוד וקשה לפעמים. והעבודה לא משהו מדהים..  ואין קטע חברתי. ויש חלקים שזה סתם משעמם וגם ככה אני מגיעה עייפה ואחרי שעתיים כבר רוצה ללכת אפילו סתם לראות טלוויזיה  הדבר היחיד שנחמד שאני יוצאת מהבית ומפגש עם אנשים  אבל זה לא מאוד משמעותי. ואין קשרים מתמשכים אלא פעם בחודש בערך...

אולי מה שמוזר לי זה להסביר לאחרים ולעצמי שאני אהיה במצב הזה עכשיו...אני ממש יכולה...אבל מוזר לי.

וגם מה אני אעשה בזמן הזה.  חשבתי על חודש פלוס מינוס. פתאום 3 

ונכון שזה עם שמש ברקע והריון וידיעה שהחיים הולכים להתהפך ולהיות עוד הרבה יותר קשים...ואולי זמן של חודשיים וחצי שלושה. כשבהם גם ככה חגים זה אחרת עכשיו.. 

היום לקחתי זמן מ7:30 עד עכשיו...היה טוב. קצת הלכתי בים. שאלתי ספרים בספרייה. ונחה אצל אמא שלי.

זה כיף ליום. תמיד מוזר לי שיש לי יותר מדי זמן   

מה שבינתים חשבתי..

לנוח  לקרוא  ללמוד. לראות סדרות. להתכונן קצת לילד השני. כל מה שלא יהיה לי זמן וכח בעתיד.

תיכנונים עם שמש ועם באגס. ואולי גם חברים ומשפחה  

2 חופשות שמתוכננות.

3 בילויים לפחות  

ולארגן את כל התמונות של שמש אחרי השנה הראשונה   

שאלה מה עוד. 

וזה תוך כדי עייפות וחוסר שינה ותשישות.. 

נראה