שלושה חודשים...מה עכשיו...

בתכלס אין לי באמת כח. גם ככה יש לי 8 שעות לפחות ביום עם שמש

שבשילוב הריון זה מתיש.

ואני לא ישנה טוב בלילה. 

אבל זהו אני די בטוחה שאני רוצה רק שני ילדים. אין לי כח לזה עוד הפעם.

מוזר לי שיש 15 שבועות בערך...בתכלס לקראת הסוף מתאים לי כלום ושופ דבר. .

וגם עכשיו לפחות ב5 הקרובים....גם ככה פעם בשבוע שמש יהיה בבית 4 פעמים בשבוע לפחות. אז מתאים לנוח לפני ואחרי. 

וגפ העבטדה עצצה כבר לא הייתה לי ממש סבלנות. וגפ הרבה דברים אחרים שלא היו מדהימים...

אבל גן מוזר בניגוד לימים של פעילות וסדר מסויים לקופ לימים בלי סדר

אבל...אני בהריון ותשושה אז גם ככה אין הרבה כח לכלום...

אני כבר כמה ימים רוצה לכתוב רשימה לשנה החדשה...

למרות שזה מצחיק כמעוד 3 חודשים. אם לא קודם הכל גם ככה יתהפך...

אז אין הרבה מה לרשום בעצם...בעיקר להיות אמא של שמש בזמנים שאני איתו. להיות טובה. למרות כל הקושי. לפני שאהפוך לאמא לשניים. לחיות את האמהות שלי.

ואני כן מנסה למצוא משהו להתנדב כדי שכן תהיה לי עוד תכלית ליום. והרגשה של משמעות נוספת. 

אבל גם אם לא...זה זמני. ברשימה רחוקה זה כן נמצא. וטוב שעבדתי בתחום שלי בזמן שכן הסתדר. הרגשה שכן עשיתי משהו כלשהו...

ספורט החלטתי לשחרר...אני בהריון ועם פעוט. יהיה ברשימה אחרת.

הנאות יש לי ולנו כזוג וכמשפחה כמה סימונים ביומן לחודש הקרוב שזה נחמד מאוד. נראה אחרי למה יהיה כח ומה יתאפשר...בכל זאת בהמשך...

ובמה למלא את הזמן...מאוד חסר לי פשןט לצאת לאוויר לבד. אבל זו גם הבעיה שלי בהריון. אבל כן לעשות את זה עם המשפחה ולתכנן דברים. 

כמו שכתבתי החןדש מתוכננים דברים נחמדים. נראה באוקטובר איך יהיה מזג האוויר גם...

וביום יום? הפחד הכי גדול הוא שאעשה כלום ואהיה מדוכדכת מזה...ואהיה לבד כל הבוקר. אז אם ההתנדבות תסתדר זה יהיה נהדר.

וגם אם לא...

לארגן תמונות של שמש. בטח יקח לי כמה ימים

לבשל אם יהיה לי כח. אם לא זה גפ בסדר

לראןת תוכניות ולקרוא ספרים לקראת הבא 

לצאת פעם ביום 

לקרוא את הספרים ששאלתי מהספריה

למצוא פודקאסטים חדשים

להבין אם ומה אני קונה לקראת הבא...

לנצל מבצעים לבגדים לילדים

לנסות לזכור שאני במצב יוצא דופן. יש קורונה ואני בהריון. גם אם סתם הייתי מתפטרת מן הסתם הייתי עושה את זה יותר חכם...אבל אני יכולה לנשום רגע. להיות בחופש. לא למהר לדבר הבא...

ועוד לרשימה. אולי ללמוד משהו? לא יודעת מה מעניין אותי ולמה יש לי סבלנות. אולי למצוא תחביב חדש שאפשר לעשות בבית? גם בעיקר עייפה אז לא בטוחה מה לנסות בכלל....

חברים...יש לי חברה שמדברות היא תומכת.

חברה שילדה עם המצב לא מתאים שאבוא

וחבר שנחשב טוב אבך בפועל...זה לא זה...משהו לא מתאים...

אני רוצה בכללי חברות חדשןת.

אני יכולה גם להפגש עם אחותי. אולי באמת להציע לה יותר.

אולי בתקופה שאחרי לידה אכיר...ומתישהו כשאחזור מחדש אני רוצה ללכת לחוגים בשביל העניין ואולי שם אכיר... 

צריכה ללכת להעיר את שמש..אין לי כח...הייתי רוצה לצאת להליכה...אבל גם ככה לא באמת היה קורה...אבל אולי אצא איתו לגינה אז ננשום אוויר.

מחר חופש. נארגן לחופשה. ואולי פשןט אנוח. בינג'. אשמע פודקאסט. אקרא. ופגישה עם הפסיכו. מה שכן לצאת מהבית. אולי אם אספיק לנסוע לים בבוקר.

ואז חופשה. אין לי חשק לאנשים. אבל להחליף נוף...ואולי יעזרו עם שמש. ולנוח ולקרוא.

מה זה כבר תקופה של 3 חודשים הפוכים קצת עכשיו בשביל שאר החיים עם משפחה. וגם פה ושם ובהמשך זמנים לעצמי  

אז מצומצם עכשיו. אבל יש לי ילד. וזה המון.

בהמשך לרכוב על אופניים

ספר בים

הליכות

לשחות

התנדבות קבועה

עבודה עם אנשים שיהיה נעים לבוא

ללמוד איטלקית

לישון כמו שצריך ואז יהיה כח...

חופשה ממש מפנקת

הרבה טבע

סושי מדהים

סטייק מדהים

כדורסל בקבוצה

חברים אמיתיים

סרטים בלי בעיה

התעורר