עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

יותר מדי דברים ופחות מדי זמן...

02/03/2021 14:21
Just one girl
זה אחד האתגרים הכי גדולים מבחינתי בהיותי אמא... 
בשלישי אני ביום חופש מהעבודה, ממש לא ברור לי איך אנשים עובדים 5 ימים בשבוע ועוד בדרך כלל עד שעות מאוחרות, 
אבל גם עם הפריוולגיה שיש לי, עדין אין מספיק כח ואנרגיה להכל...
אני אחרי שני לילות שבשניהם לא ישנתי טוב בכלל, יש פעמים שיש לי קבלה של המצב, מבינה את עצמי.. מקבלת. 
אבל במקביל מלקה את עצמי, 
וזה עוד עם כל הדברים שאני צריכה ורוצה לעשות, לשמש יש יום הולדת שנתיים עוד קצת יותר משבוע, צריכים להכין פלקט לגן ל"שבוע היומהולדת"... הקדשתי שעה נחמדה לנסות למצוא תמונות שונות שלו, הרוב מהשנה הראשונה מסודרות לי מהלאבום עוד, והכי טובות מסודרות עד אוקטובר, אבל באגס משתמש במחשב השני, ועם כמה שזה היה נחמד ונוסטלגי ומרגש להזכר ולהסתכל, וגם הבהלה קצת עם התהיה האם עכשיו בשנה הזו אני מצלמת ומסריטה אותו מספיק, כי אם כמה שהרגע זה מה שחשוב, זה לא מה שנזכר... 
והעצבים על זה שאני בכלל מבזבזת על זה זמן בבוקר, ביום יפה, אבל זה בגלל שבערבים אני בערך הולכת או ליטרלי הולכת לישון איתו ביחד... 
ולא חשבתי על זה קודם שאני יכולה לעשות את זה כשאמא שלי תהיה פה היום... אבל גם חשבתי שאני אלך לפתח את התמונות בבוקר, אבל אז התחלתי לבדוק דברים בחשבון בנק ונשאבתי לאיזה משהו שלקח לי הרבה זמן לברר. 
ולא לדבר על זה שאני כנראה צריכה לעבור בדיקת ראייה, אחרי יותר משנתיים, הגיע הזמן... ולא קבעתי תור, ומתלבטת אם לנסוע לתל אביב בשביל זה, או כבר קרוב לפה... ולי עוד יש את הפריבליגיה להשתמש גם בשלישי בבוקר, או מקסימום אחר צהריים אחד... 
אבל עדיין ההרגשה היא שיש המון המון מה לעשות, והקונפליקט לגבי העבודה, שמצד אחד היא טובה לי ומתאימה חלקית, וואלה הייתי מבסוטה מהשכר היום, בכל זאת... אבל היא גם מביאה איתה הרבה עומס והרגשה של להספיק, למרות שזה רק כמה שעות...
וגם הסיבה העיקרית שהלכתי עליה מעבר לכל האידיאולוגיה, היא כי היא בשעות וזמנים נוחים שחשבתי שיאפשרו לי זמן, אבל זה משאיר לי זמן רק, ושזה מאוד חשוב, אבל רק לשמש, לעצמי ממש לא. גם לא לדברים הבסיסיים כמעט, AKA ב8 בערב נגמר היום....

לא ברור לי, פשוט לא ברור לי התפיסה המעוותת של הדור שלנו לעבוד כל כך הרבה, ועוד יש ציפיה או לי יש ציפיה עצמית גם לעשות דברים בבית, 
פעם בחודש אולי מביאה מנקה חוץ מזה לא נוגעת בבית. 
אבל חוץ מזה, מתי ואיך ובאילו כוחות עושים דברים בבית... הבלאגן פה תמיד חוגג תמיד יש כלים, שניה אחרי שמסדרים מדיח שוב יש כלים, 
וכביסה גם , ובלאגן בכלל רוב הזמן לא טורחת... ואוכל בכלל... ואני אוהבת אוכל ביתי, ולבשל לעצמי ולמשפחתי... אבל מתי אנשים מספיקים את כל זה ביחד עם עבודה... באילו כוחות בדיוק... 

ניסיתי לאמץ לעצמי שיטה כל פעם לעשות קצת, אבל בפועל זה כמעט ולא מצליח...
וקשר עם באגס וזוגיות וסקס... איפה זה בכלל....רוצים עוד תינוק/ת ... למי יש כח ...והוא לא מבין את הקטע של ביוץ... 
וכנראה שגם החודש פספסנו... ניסינו לפני שבוע וחצי, אבל אין לדעת עם המחזור החודשי שלי... והיום אין מצב.. אז כנראה לא... 
אבל עדיין הספק שאולי זה כן הצליח... תגרום לי פחות להנות מהחופשה עכשיו בצפון בסופ"ש... 
איך שאין לי כח לניסיונות האלה... בכללי זה קשה לי, אז עכשיו כשיש כבר ילד בכלל החיים קשים... 

ומה עם דברים שאני רוצה... אני כבר שבועיים רוצה לשבת ולעדכן את הרשימות לשנה הזו... ואני צריכה בוקר לזה... וחשבתי שהיום אבל זה לא קרה... והברדאק פה חוגג אז בכלל אני מרגישה מפגרת...
וספרים שמחכים לי, וכן מצאתי שיטה כשאני מקדימה לקחת את שמש לקרוא כל פעם קצת... 
אבל מה זה שווה אם אני שעה או יותר בערב סתם בטלפון.. אפילו לראות סדרה או מוםע סטאנד אפ משהו נחמד אני לא עושה... 

ואני רוצה גם לחשוב על איך אני מחלקת את הזמן שלי, באמת להבין מה קורה בו...ואיך אני כן מכניסה את מה שאני רוצה... 
וזה לא קורה... 
אבל הי כן הכנסתי איזה 20 ד' ספורט היום... אבל ממש ברבע כח ...

אוף אני צריכה ללכת לעשות בדיקת עיינים ... מתי בדיוק 
זה ממש מורכב הזמן כשאני אמא..
ואני עוד בקושי רואה חברים, והעייפות הזו.....

והקונפליקט בין זה שאני רוצה להיות עם שמש הרבה וטוב לי שאני מוציאה אותו ב15:00 וזה שהצלחתי למצוא דרך לעשות את זה כל יום 
לבין הקטעים שאני מתעצבנת עליו או מרגישה לא טובה
לבין זה שבעבודה יש דברים שאני אוהבת וטובים לי לבין דברים שקשה לי איתם, ואני בהתלבטות אם הייתי מוצאת עבודה אחרת אולי היא הייתה יותר טובה אבל אז הייתי פחות אם שמש, אבל מה זה שווה אם גם ככה קשה לי איתו לפעמים... ומעגל.
כשבפועל אני גם ככה אולי הייתי רוצה לסיים ככה, כי אני רוצה חיים, ומבחינתי חיים זה גם פשוט לא לעשות כלום אבל בכיף, כשיש לי כח ולא כשאני טרודה בכל מה שאני צריכה ורוצה לעשות... וזה יותר טוב לי מאשר לשבת במשרד על המחשב או לשבת עם קולגות ולהעביר את הזמן, עדיף לי לעשות מה שאני בוחרת, וכרגע להיות עם שמש יותר.

איך מוצאים פתרון לאמהות מודרנית
וגיסתי הד"ר שהביאה 3 ילדים אבל פעמיים בשבוע רואה אותם רק ב19:00 בערב, ועכשיו הפכה להיות מנהלת משהו... ולמדה המון ומבחנים 
שאני מנסה להגיד לי טוב זה החיים שלה, לך הרי זה לא היה מתאים, אבל עדיין זה גורם לי לשאלות לגבי עצמי...
זה אחד האתגרים הכי גדולים מבחינתי בהיותי אמא... 
בשלישי אני ביום חופש מהעבודה, ממש לא ברור לי איך אנשים עובדים 5 ימים בשבוע ועוד בדרך כלל עד שעות מאוחרות, 
אבל גם עם הפריוולגיה שיש לי, עדין אין מספיק כח ואנרגיה להכל...
אני אחרי שני לילות שבשניהם לא ישנתי טוב בכלל, יש פעמים שיש לי קבלה של המצב, מבינה את עצמי.. מקבלת. 
אבל במקביל מלקה את עצמי, 
וזה עוד עם כל הדברים שאני צריכה ורוצה לעשות, לשמש יש יום הולדת שנתיים עוד קצת יותר משבוע, צריכים להכין פלקט לגן ל"שבוע היומהולדת"... הקדשתי שעה נחמדה לנסות למצוא תמונות שונות שלו, הרוב מהשנה הראשונה מסודרות לי מהלאבום עוד, והכי טובות מסודרות עד אוקטובר, אבל באגס משתמש במחשב השני, ועם כמה שזה היה נחמד ונוסטלגי ומרגש להזכר ולהסתכל, וגם הבהלה קצת עם התהיה האם עכשיו בשנה הזו אני מצלמת ומסריטה אותו מספיק, כי אם כמה שהרגע זה מה שחשוב, זה לא מה שנזכר... 
והעצבים על זה שאני בכלל מבזבזת על זה זמן בבוקר, ביום יפה, אבל זה בגלל שבערבים אני בערך הולכת או ליטרלי הולכת לישון איתו ביחד... 
ולא חשבתי על זה קודם שאני יכולה לעשות את זה כשאמא שלי תהיה פה היום... אבל גם חשבתי שאני אלך לפתח את התמונות בבוקר, אבל אז התחלתי לבדוק דברים בחשבון בנק ונשאבתי לאיזה משהו שלקח לי הרבה זמן לברר. 
ולא לדבר על זה שאני כנראה צריכה לעבור בדיקת ראייה, אחרי יותר משנתיים, הגיע הזמן... ולא קבעתי תור, ומתלבטת אם לנסוע לתל אביב בשביל זה, או כבר קרוב לפה... ולי עוד יש את הפריבליגיה להשתמש גם בשלישי בבוקר, או מקסימום אחר צהריים אחד... 
אבל עדיין ההרגשה היא שיש המון המון מה לעשות, והקונפליקט לגבי העבודה, שמצד אחד היא טובה לי ומתאימה חלקית, וואלה הייתי מבסוטה מהשכר היום, בכל זאת... אבל היא גם מביאה איתה הרבה עומס והרגשה של להספיק, למרות שזה רק כמה שעות...
וגם הסיבה העיקרית שהלכתי עליה מעבר לכל האידיאולוגיה, היא כי היא בשעות וזמנים נוחים שחשבתי שיאפשרו לי זמן, אבל זה משאיר לי זמן רק, ושזה מאוד חשוב, אבל רק לשמש, לעצמי ממש לא. גם לא לדברים הבסיסיים כמעט, AKA ב8 בערב נגמר היום....

לא ברור לי, פשוט לא ברור לי התפיסה המעוותת של הדור שלנו לעבוד כל כך הרבה, ועוד יש ציפיה או לי יש ציפיה עצמית גם לעשות דברים בבית, 
פעם בחודש אולי מביאה מנקה חוץ מזה לא נוגעת בבית. 
אבל חוץ מזה, מתי ואיך ובאילו כוחות עושים דברים בבית... הבלאגן פה תמיד חוגג תמיד יש כלים, שניה אחרי שמסדרים מדיח שוב יש כלים, 
וכביסה גם , ובלאגן בכלל רוב הזמן לא טורחת... ואוכל בכלל... ואני אוהבת אוכל ביתי, ולבשל לעצמי ולמשפחתי... אבל מתי אנשים מספיקים את כל זה ביחד עם עבודה... באילו כוחות בדיוק... 

ניסיתי לאמץ לעצמי שיטה כל פעם לעשות קצת, אבל בפועל זה כמעט ולא מצליח...
וקשר עם באגס וזוגיות וסקס... איפה זה בכלל....רוצים עוד תינוק/ת ... למי יש כח ...והוא לא מבין את הקטע של ביוץ... 
וכנראה שגם החודש פספסנו... ניסינו לפני שבוע וחצי, אבל אין לדעת עם המחזור החודשי שלי... והיום אין מצב.. אז כנראה לא... 
אבל עדיין הספק שאולי זה כן הצליח... תגרום לי פחות להנות מהחופשה עכשיו בצפון בסופ"ש... 
איך שאין לי כח לניסיונות האלה... בכללי זה קשה לי, אז עכשיו כשיש כבר ילד בכלל החיים קשים... 

ומה עם דברים שאני רוצה... אני כבר שבועיים רוצה לשבת ולעדכן את הרשימות לשנה הזו... ואני צריכה בוקר לזה... וחשבתי שהיום אבל זה לא קרה... והברדאק פה חוגג אז בכלל אני מרגישה מפגרת...
וספרים שמחכים לי, וכן מצאתי שיטה כשאני מקדימה לקחת את שמש לקרוא כל פעם קצת... 
אבל מה זה שווה אם אני שעה או יותר בערב סתם בטלפון.. אפילו לראות סדרה או מוםע סטאנד אפ משהו נחמד אני לא עושה... 

ואני רוצה גם לחשוב על איך אני מחלקת את הזמן שלי, באמת להבין מה קורה בו...ואיך אני כן מכניסה את מה שאני רוצה... 
וזה לא קורה... 
אבל הי כן הכנסתי איזה 20 ד' ספורט היום... אבל ממש ברבע כח ...

אוף אני צריכה ללכת לעשות בדיקת עיינים ... מתי בדיוק 
זה ממש מורכב הזמן כשאני אמא..
ואני עוד בקושי רואה חברים, והעייפות הזו.....

והקונפליקט בין זה שאני רוצה להיות עם שמש הרבה וטוב לי שאני מוציאה אותו ב15:00 וזה שהצלחתי למצוא דרך לעשות את זה כל יום 
לבין הקטעים שאני מתעצבנת עליו או מרגישה לא טובה
לבין זה שבעבודה יש דברים שאני אוהבת וטובים לי לבין דברים שקשה לי איתם, ואני בהתלבטות אם הייתי מוצאת עבודה אחרת אולי היא הייתה יותר טובה אבל אז הייתי פחות אם שמש, אבל מה זה שווה אם גם ככה קשה לי איתו לפעמים... ומעגל.
כשבפועל אני גם ככה אולי הייתי רוצה לסיים ככה, כי אני רוצה חיים, ומבחינתי חיים זה גם פשוט לא לעשות כלום אבל בכיף, כשיש לי כח ולא כשאני טרודה בכל מה שאני צריכה ורוצה לעשות... וזה יותר טוב לי מאשר לשבת במשרד על המחשב או לשבת עם קולגות ולהעביר את הזמן, עדיף לי לעשות מה שאני בוחרת, וכרגע להיות עם שמש יותר.

איך מוצאים פתרון לאמהות מודרנית
וגיסתי הד"ר שהביאה 3 ילדים אבל פעמיים בשבוע רואה אותם רק ב19:00 בערב, ועכשיו הפכה להיות מנהלת משהו... ולמדה המון ומבחנים 
שאני מנסה להגיד לי טוב זה החיים שלה, לך הרי זה לא היה מתאים, אבל עדיין זה גורם לי לשאלות לגבי עצמי...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: